תפריט דפים
ליווי והנחיית תהליכי שינוי בהורות

בלוג

הקבוצה שלי

יש לי קבוצה. קבוצת אימהות מקסימות, דאגניות, אכפתיות שכמהות לשמוע, לדעת, לגלות, ולא מפחדות להרגיש כי לפעמים זה לא קל לגלות על עצמך דברים שחשבת ולא היית בטוח לגביהם. ברור לי שאני נשמעת קצת רכושנית ויחד עם זו אני רכושנית גאה.

סיפרתי לכם כבר שאני מנחה קבוצת הורים בבית ספר קריית יערים ברמת השרון?

אז שתדעו שקיימת קבוצת הורים או ליתר דיוק אימהות כי במקרה שלנו האבות נשארו לשמור בייבי סיטר על ה"קטנים" כי כולם תורמים למען המטרה המקודשת ונעלה – הילדים שלנו. בסוף נתחלף.

בקבוצה הזו אנחנו מדברות על איך אפשר להכיל מצבים וסיטואציות של ילדנו עם בית הספר, מורה, שיעורים ויש עוד הרבה על מה לדבר.

כולן עובדות קשה. מגיעות בימי שישי לבית ספר אחרי סידורים, ארגונים ואלתורים כדי להיות נוכחות ועושות "עבודה".  ה"עבודה" נעשית ביחד, לחוד, בשתיים ובעיקר בקבוצה. כל דבר שקורה "שם" אינו מובן מאליו. עובדות קשה.

ארווין יהלום סופר ופסיכותרפיסט אמר שלקבוצה יש כוחות מרפאים גם אם אינה קבוצת טיפול.

אני כמנחת הקבוצה לא יודעת אם נרפאנו כי במקרה שלנו לא מדובר במחלה אך בהחלט היתה שם למידה אישית, הזדהות, למידה על עצמנו, הבנה, עזרה לאחר, לכידות קבוצתית.

תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *